דלת הכניסה

לפעמים המציאות שותלת רמזים לגבי ההמשך של העבודה על דלת הכניסה השאירו מודעה בדיוק בשביל העבודה

דבר ראשון בלט לי הדמיון הצבעווני בין שכבות הקירות והמודעה

והמפה של ירושלים שנראית כמו צבע שירד בקיר ליד

אבל גם הנושא שלא יכול שלא להתכתב. המשמעות של הזמנה לקהילה משותפת, האם היא יכולה להתקיים? איך מצליחים לעשות את זה אמיתי וכנה? איך מייצרים דיאלוג שיויוני כאשר נקודת המוצא לא שיויונית? איך לא נקלעים לעוד פעולה עקרה ופטרונית לשם מירוק המצפון.

והאם הבחירה שלנו נופלת לאותה הקטגוריה - מדמה שיש כפרה על העזיבה בנסיון להשאיר את חותם האנשים.

וכמה כנות יש בה. בחרתי לשחזר את העיצוב הגרפי של המודעה, ולהכניס רישום קטן של פרמנט מהצילום של הישיבה המשותפת של הסטודנטים. החזרתי את המודעה למקום, שתדבר עם הדימויים על הדלת ואולי יגיעו לפתרון חוץ מזה בחרתי עוד פרמנטים מתמונת החתונה, אבל על זה כבר בפוסט הבא...